סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט

יום השואה

יום השואה

יום השואה במשואה

עצרת ההתייחדות בערבו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה היא טקס מרשים ומרגש, המתקיים באמפיתיאטרון משואה מאז 1964.

אל העצרת מגיעים בני נוער רבים ביניהם חניכי תנועות הנוער, חניכים מכפרי הנוער, ניצולי שואה, חיילים ואורחים מכל רחבי הארץ.
לעצרות הזיכרון תפקיד משמעותי בהצבתו של יום הזיכרון לשואה במרכז התודעה הציבורית בישראל, כאירוע מכונן ומלכד.


יום זיכרון לשואה נקבע על ידי כנסת ישראל כבר בשנת 1951, ונקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות".
המועד שנקבע לציון היום עמד במוקדו של ויכוח ציבורי, שנסב סביב השאלה איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. הנטייה אז הייתה להדגיש ולהלל את מורשת הגבורה והלחימה של אלו שנאבקו בנאצים. בשל כך רצו לייחד את יום פרוץ מרד גטו וורשה, ה- 19 באפריל, י"ד ניסן. אולם התאריך העברי של פרוץ המרד הוא ערב חג הפסח, וערב חג הפסח לא יכול לשמש כערבו של יום זיכרון. אי לכך הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן, ששה ימים לאחר פרוץ המרד ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות, כיום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות.
סיעות דתיות ביקשו לציין את זיכרון קורבנות השואה בי' בטבת, יום הקדיש הכללי, תאריך זה של עשרה בטבת פורסם על ידי הרבנות שנתיים קודם לכן (כבר בשנת 1949) מתוך ראיית השואה כחורבן המודרני. לאחר מכן התקשתה הרבנות לקבל את התאריך של יום השואה מאחר שההלכה, לפי דעות אחדות, אוסרת להתאבל בחודש ניסן.

ואולם קביעת המועד ט"ז בחודש ניסן נועדה להפריד את יום הזיכרון לשואה משאר ימי האבל היהודיים, ולהנציח באמצעותו את מרד גטו ורשה, ואפשרה לשלב אותו בלוח המועדים של בתי הספר.
סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ספירת העומר, שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני יום העצמאות ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "משואה לתקומה". מכאן שמראשיתו היה יום הזיכרון לשואה יום שגילם ערכים לאומיים וחינוכיים: במישור הלאומי צוין היום בעצרות ובמישור החינוכי הוקדשה שעת לימודים לשיחה על נושא השואה.


יום הזיכרון לשואה, שעדיין נקרא "יום השואה", לא הפך למרות מעמדו הרשמי בשנות ה- 50 לאירוע בעל חשיבות ציבורית. רק לאחר חקיקת "חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה" בשנת 1959, ובמיוחד לאחר משפט אייכמן בשנת 1961, החל מעמדו של יום השואה להשתנות בתודעה הציבורית. היה זה החוק שקבע את היום כיום אבל, קבע את השמעת הצפירה ושידור תוכניות מיוחדות ברדיו, והורה על עריכת טקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך.


עצרות יום זיכרון החלו להיערך בקיבוץ תל יצחק כחלק מהמגמה הלאומית של העצמת העיסוק הציבורי בשואה בעקבות משפט אייכמן. עצרת הזיכרון הראשונה התקיימה בשנת 1964 באמפיתיאטרון החדש העתיד להיות חלק מקמפוס 'משואה'. בעצרת ראשונה זו ביים השחקן אליהו גולדנברג מסכת שנקראה "שואה ומרי" . הנואמים היו גדעון האוזנר, חיים חרמש ומשה קול, מקהלה שרה והודלקו משואות. נקבע הדגם שיאפיין את עצרות העם במשואה עד היום. בתחילת שנות ה- 70 החלו להזמין אישיות נושאת תפקיד מרכזי, בממשלה או בצבא, כאורחת כבוד וכנואמת מרכזית. נקבע הדגם המאפיין את העצרות במשואה עד היום.


בארכיון משואה שמור תיעוד מצולם של העצרות שהתקיימו במשואה לדורותיהן. החומר פתוח לעיון חוקרים וקהל מתעניין.

   

Created by Emara Design. Signed by .